יום רביעי, 8 בינואר 2014

פייסבוק - חלק ב'

סיפרתי כבר בפוסט הקודם על התמיהה שעוררה העובדה שלא היה לי חשבון פייסבוק.  זה לא הפריע לי, זה אפילו עשה אותי קצת מיוחד.  הייתי חשוף למתרחש בזירה, ראיתי איך משתמשים בפלטפורמה הזאת ולא כמהתי אליה.

ביום ראשון בשבוע שעבר הייתי בכנס
על מוסיקה, השראה ותכנון ממשקי משתמש שארגן ד"ר יעקב גרינשפן במסגרת ה-UXPA. בארוע קיבלנו תרגיל מעניין ואת התוצאות היינו צריכים לעלות לפייסבוק לדף הקבוצה. בלי להצטנע יותר מדי, חשבתי שהיתה לי תוצאה מעניינת; לכן, רציתי לשתף אותה ולקבל משוב מעמיתים בכנס. פייסבוק... צריך להעלות את זה לפייסבוק ולי אין חשבון; הרגשתי קצת מוגבל; מודה. עד לאותו ארוע, לא נתקלתי בבעיה כזאת.  גיל גרף נחלצה לעזרתי והעלתה את היצירה. זה כבר הרגיש מוזר, אבל עוד לא נשברתי.

עברו כמה ימים ורציתי להתחבר לשרות עסקי מסויים שניתן ברשת. אני לא אספר איזה שרות, כי אני לא רוצה להדיח אנשים טובים ותמימים למסחר בביטקוין הפרוע. אופס... נו מילא (אין באמור המלצה ו/או וכו' וכו'). אז מה? אני יכול לקבל באתר שרות חלקי בלבד. מי יכול לקבל שרות מלא (מה שהם קוראים VIP)? רק מי שמאמת את החשבון שלו עם פרופיל פייסבוק; אין אפשרויות אחרות.  זה כבר היה הקש ששבר את גב הגמל. פתחתי חשבון פייסבוק ועם חשבון בן יום אחד (!) קיבלתי אימות (ואני עוד סומך עליהם עם כסף?!). זהו, אני לקוח VIP ואני רשאי לשים את כספי על קרן הצבי.

אתם מבינים? אחרי הכל אני זכר – כל מה שהיה צריך זה להראות לי צעצוע יקר ולהגיד לי שלא אוכל להשתמש בו עד שאפתח חשבון פייסבוק. שיעור ראשון או שני בפרסום (וגם בחינוך). מה שנשאר לי לעשות עכשיו זה ליישב לאט לאט את
הדיסוננס הקוגניטיבי (כי זה בלוג רציני, ומעת לעת ידובר בו גם על מחקרים ועל תאוריות מדעיות), על-ידי שינוי מה בעמדותי כלפי הפייסבוק וכלפי סוג התקשרות שהוא מאפשר :-)

אם נחזור, בהקשר הזה, לרגע אל מה שישי כהן העיר כאן ביחס לפוסט הקודם: "טכנולוגיה מגיעה, יש התלהבות, ואז מבינים למה היא טובה ולמה באמת להשתמש בה", אני נוטה להסכים, אבל גם להרחיב ולשים סייגים. לא כל מה שהטכנולוגיה מאפשרת ראוי לעשות. לנו המאפיינים-המעצבים יש תפקיד מאוד משמעותי בעניין הזה – אני רושם לעצמי לחשוב על פוסט מעניין בנוגע לאתיקה מקצועית. ובינתיים... אני בפייסבוק. תעשו לייק.

בפוסט הבא: צילום, זיכרון, שיכחה ומה שבינהם.

תגובה 1:

  1. היי! הנה השם שלי!
    אכן אפשר עוד לרשום רבות על הזיהוי באינטרנט. הנה כאן למטה אני נדרש לבחור את הזהות שבה אני רוצה להירשם. מצד שני, זו כבר הפעם השלישית שאני מנסה לכתוב את התגובה הזה, וכל פעם אני צריך להיכנס לwordpress או משהו כדי להזדהות. ואני לא מצליח! וכל פעם אני צריך לרשום את הכל מחדש. לא ממש ידידותי
    בכל מקרה, אפשר לדון שוב ושוב (וצריך) על סוגי הזיהוי השונים ומה הם מעניקים. על ההבדלים בין תפוז סטייל ('דביבונית 35' או תופרת החלומות') לבין אלו סטייל פייסבוק שדורשים ממך זיהוי מלא ('ישי כהן' למרות שיש גם 'ישי כהן זמן חתונות ודי ג'יי) וכאלה כמו גוגל שפשוט מצרפים כמה שיותר דברים עלייך ולא אומרים לך מה נחשף ומה לא (לצורך הענין, חושפים שאתה טרנסג'נדר בלי שתרצה).
    נטפליקס נותנת לך להירשם עם פייסבוק כדי להקל עלייך ומצהירים שהם לא ישתמשו במידע הזה או יפרסמו בשמך. זה יפה מצידם.
    יש מצגת יפה מתחילת ה2000 שנקראת identity 2.0 שמדברת על זה (בכלל מצגת יפה עם סגנון מצגת מעולה).
    ובאותו עניין - תודה שהפנית לפרופיל הלינקדאין שלי. שהוא עסקי ורציני, בניגוד למה שקורה על עמוד הפייסבוק שלי.

    השבמחק