יום ראשון, 5 בינואר 2014

פייסבוק

כבר הרבה זמן שאני נתקל בפליאה – שלפעמים מהולה ביראה ולפעמים בחמלה – כשאנשים שאני מתקשר איתם מגלים את העובדה שאינני משתמש בפייסבוק. אז הנה, אתמול פתחתי חשבון, הגדרתי פרופיל, הוספתי תמונות, הזמנתי חברים, נרשמתי לקבוצות ו... חגיגה! כאילו כל הזמן הייתי שם.

למה לא הייתי שם, אתם שואלים? הנה כמה נקודות למחשבה.

לא הרגשתי צורך לחלק עם האומה דברים שעוברים עלי. הסתדרתי מעולה בלי לשתף ובלי לייקים. נכות רגשית בעידן הדיגיטלי, או יכולת להכיל? לא כל כך אכפת לי איפה תסווגו אותי, אבל אם אתם מסווגים, זכרו שזה שיפוטי ולא מקבל. נכון שתפסתי אתכם לא מוכנים? בכל מקרה, עדיף שיהיה לך עם מי לשוחח, כשאתה צריך, ועם מי לשתף כשצריך. מעגלים קטנים; לא פייסבוק. אני מאמין שזה שומר אותך מאוזן.

בפייסבוק יש הרבה פונקציות מאוד פרקטיות וזה אחלה, ויש גם הרבה קשקשת שזה ממש מיותר בעיני. תחשבו רגע מה זה עושה ליכולת שלנו לספר סיפור. פעם חווית חווייה ואח"כ היית צריך לספר עליה, או לכתוב עליה לאנשים שאכפת לך מהם, או שרצית להרשים אותם. קצת ריחוק וקצת פרספקטיבה איפשרו להפריד בין עיקר ותפל, לפעמים לתבל בקצת גוזמאות והנה יש לך משהו שיכול לעניין מישהו עכשיו ומישהו אחר בפעם אחרת. ומה קורה כעת? אנחנו מקבלים תמונת בזק (snapshot) של כל זנב של כל שרימפ בצלחת של חברים בבנקוק. פרספקטיבה – יוק! המון פרטים ולהג מיותר; עולם של מקסימום מקומי. כמה תגובות מקוריות כבר אפשר להמציא בנוגע לתמונה של זאטוט מרוח בקטשופ...? הבנתם את הרעיון, נכון? רוויה!

אז למה בכל זאת הצטרפתי לפייסבוק? בפוסט הבא.

3 תגובות:

  1. כשהציגו את הטלפון לבריטים הם לא ממש הבינו למה הם צריכים את זה. אמרו להם שזה יעזור להם לדבר אחד עם השני. אז הם אמרו שבשביל זה יש את הסלון. 'ואם מישהו רחוק, אני יכול פשוט לכתוב לו מכתב'. טכנולוגיה מגיעה, יש התלהבות, ואז מבינים למה היא טובה ולמה באמת להשתמש בה. בכל מקרה, ברוך הבא

    השבמחק
  2. שי,
    קודם כל ברוך הבא.
    חוצמיזה, לדעתי יצאת שיפוטי ולא מקבל... נכון, הפייסבוק לא נקי מבעיות, והוא גם משנה את האופן בו אנחנו מספרים סיפור. אבל מי אמר ששינוי זה רע? בתור מי שעוסקת היום בסיפורים של אנשים אני רואה באפשרות שיש לאנשים לכתוב ולזכות גם בקהל ובקולות שומעים, ברכה והזדמנות.
    ואיזה כיף שאפשר לראות את האחיינים המתוקים שלך! אז מה אם התגובות חוזרות על עצמן?

    השבמחק
  3. תודה לילך!
    אבל זהו בדיוק ההבדל. האם טורחים לספר את הסיפור או מסתפקים ב-snapshot רגעי (בין אם הוא תמונה ובין אם הוא הערה קצרצרה)? אני ארחיב על זה קצת באחד הפוסטים הקרובים, כי זה דיון מעניין ויש על זה גם מחקרים.

    השבמחק