למה להלחיץ?

אני אוהב את IDrive. היישום הזה מצפין את החומר שלי, מעלה אותו לענן ושם הוא מגובה.  הכל נעשה באמצעות מעט מאוד הגדרות ואחרי ההגדרות זה עובד בצורה שקופה לגמרי – אני לא צריך להתערב. כדי לייצר אמינות ולחזק את תחושת הבטחון שלי, בבוקר המערכת מודיעה לי שהגיבוי שבוצע בלילה עבר כמו שצריך. למען האמת הגיבוי הזה הוא רק בדיקה, כי החומרים מסונכרנים לענן באופן כמעט רציף במהלך היום.  גם להגדיר את הגיבוי זה די קל – כדי להוסיף ספריה או קובץ לגיבוי אפשר להשתמש בישום עצמו ואפשר גם להשתמש בתפריט מקש ימני ב-Windows Explorer ולבחור באפשרות המתאימה.

אפשר גם לסנכרן מכשירים אחרים לאותן ספריות – פיצ'ר מעולה למי שעובד בשיתוף פעולה עם עוד אנשים במשרד קטן וזה תומך בכל הפלטפורמות.  גם אם לא הגדרתי סנכרון ואני מחוץ למשרד ושכחתי קובץ, אני יכול להתחבר מיישום האנדרואיד שלי, או בדפדפן ולהוריד את הקובץ הנשכח (אמנם אזדקק גם לסיסמא השנייה – זו של פיענוח ההצפנה – נוסף על שם המשתמש והסיסמא הרגילים שלי, אבל זה נותן לי תחושה אמיתית של בטחון ושל אמינות המערכת; אני מאמין שהחומר שלי באמת מוצפן שם בענן ולא נגיש לאיש מלבדי).

היו לי שם 150 ג'יגה בייט בעלויות בהחלט סבירות ובבוקר לפני שהייתי סוגר את הדיווח על הגיבוי הייתי שם לב שאני מנצל איפשהו בסביבות ה-40% מהנפח.  כמובן ששינוי חד באחוזים מצריך בדיקה – מה חסר פתאום או מה התנפח...  ומה שיכול לקרות קורה – השבוע בוקר אחד אני רואה שם רק 20%! מה קרה? מה הלך לאיבוד? אני מתחיל להזיע... אני בודק קבצים וספריות. הכל נראה רגיל.  לקח זמן, שתיתי מים, הסתכלתי שוב.  החבר'ה ב-IDrive היו נחמדים והכפילו בחינם את שטח האיחסון שהם מקצים לכל משתמש – כך 40% הפכו ל-20%. שום דבר לא הלך לאיבוד. את כל זה היה צריך לנחש. רק אחרי שלושה (!) ימים מישהו נזכר שם לשלוח את הדוא"ל שמאשש את ההנחה של המשתמש שנלחץ. אכן שי נאה לפסח, אבל נראה שהם לא ממש חשבו על המחיר – המבוכה ורגעי החרדה אצל משתמש שמסתכל על האחוזים (כי זה נוח) ולא תמיד זוכר את המספרים המוחלטים.

חוויית משתמש זה לא רק ניווט במוצר, זה לא רק שימוש נכון בפקדים ולא רק הדיונים האינסופיים אם לכתוב אפליקציה או לעשות אתר רספונסיבי ואם לעשות עיצוב שטוח או טיפה יותר ריאליסטי. חוויית המשתמש היא נושא אסטרטגי – כל דבר שאנחנו כמפתחי המוצר עושים (כמו למשל להוסיף למשתמש שטח אחסון) יש לו השפעה על המוצר הסופי שהמשתמש "מרגיש" ועל החווייה שלו.  משתמש נבוך הוא משתמש הרבה פחות אפקטיבי ובהרבה מקרים גם הרבה פחות שבע רצון.