יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

חשבתם שחוויית משתמש היא עוד שלב בפרויקט? חשבו שוב!






אני שמח לעדכן שלפני שבועיים פורסם מאמר סקירה שלי על ישומון הניווט Waze ב-UX Magazine. מוזמנים.

את המאמר כאן אני מעלה לכבוד תכנית הרדיו של אורי ארבל (@oryar)
הזמן:    יום שלישי 4/11/2014 בשעה 17:00
להאזנה הקליקו על הקישור הזה (יתכן שיעבוד גם בחלק מהניידים), או באמצעות ישומון tunein – תמצאו שם בקלות את התחנה Like My Radio.

אפשר להאזין להקלטה:

חשבתם שחוויית משתמש היא עוד שלב בפרויקט? חישבו שוב!

ניתוחים שנעשו בתעשייה וגם באקדמיה מלמדים שרק שיעור קטן של פרויקטי תכנה מצליח לעמוד ביעדים ולתת מענה לדרישות שהוגדרו לפרויקט. בעמידה בדרישות הכוונה היא לראיה רחבה של: תקציב, לוחות זמנים, מדדי איכות והבסיס של השגת המטרות, היעדים, ולמעשה המוצר שלשמם נועד הפרויקט. המספרים משתנים לפי המדדים שנלקחו בחשבון במחקרים השונים והם גם שונים בתעשיות השונות, אבל מדובר על שיעורי כשל של בין חמישים לשמונים אחוז.  ככל שזה נוגע לסטרטאפים, מסתבר שרבים מהם נקלעים לאפקט איקאה, כשהם קופצים לשלבי הפיתוח של המוצר מבלי להשלים את השלבים שצריכים לבוא לפני הפיתוח, וכך הם מתמקדים למעשה בפתרון ולא בבעיה. ב"ניתוח לאחר המוות" שנעשה ב-2011 על 32 סטרטאפים שנסגרו, רואים שהסיבות העקריות לכשלון נבעו מהעדר קשר מספיק עם הלקוחות ומהעדר צורך במוצר (no market need).
איך נמנעים מכזה כשל? מוצר מתחיל מצורך. אפילו האייפון שהרבה אנשים נוטים להתייחס אליו כאל מוצר שהמציא צורך, נתן למעשה מענה לצורך של אנשים, שכבר השתמשו אז במחשבי כף יד מסוגים שונים וגם בטלפון נייד, באמצעות מוצר שמאחד חלק גדול מהתכונות של שניהם ומפחית את הסירבול. צורך הוא דבר דינמי שמשתנה עם הזמן – בקהילה של ציידים-לקטים שחיו לפני כמה עשרות אלפי שנים לא היה צריך אפילו מוצר בסיסי כמו כסף, ואילו היום אפילו בני נוער לא יכולים לקיים רשת חברתית בסיסית אם אין להם טלפון-חכם.  אבל צורך איננו דבר מובן מאליו – ברוב המקרים יש לאתר אותו וזה לא תמיד פשוט. ראיונות, סדנאות, קבוצות מיקוד, סקרים, ניתוחי לוגים* (אנליטיקות) וסקרים – כולם כלים שיכולים לרמז על צרכים, אבל גם להכשיל – כולם עוסקים במידה רבה יותר ברצונות ופחות בצרכים, כי אנשים לא באמת יודעים מה הם צריכים. בהרצאה המרתקת הזאת על רטבים לספגטי (הרי גם זה מוצר) מסביר העיתונאי מלקולם גלדוול איך המוח למעשה 'איננו יודע' מה רוצה הלשון.  מסתבר שרובינו מסוגלים לחשוב רק ממש מעט מעבר למה שמוכר וידוע לנו, כי האבולוציה תיכנתה אותנו לחסוך באנרגיה וחשיבה – תאמינו או לא – צורכת לא מעט אנרגיה.
המפתח לאיתור ולהבנת צרכים הוא תצפית – ממש ללכת לראות משתמשים בכל תסריט שבו אתם חושבים שהמוצר שלכם ישמש אותם.  כך צריכה להתחיל העבודה על מוצרב'מחקר משתמשים' – באיתור הצורך ובהבנה מעמיקה של ההקשר הצפוי של השימוש במוצר עליו אנחנו חולמים. מהצרכים ומהקשר השימוש נגזרות למעשה דרישות המוצר. אם לא תעשו מחקר משתמשים, אתם עלולים לפתח מוצר שאין בו צורך, או לחשוב שהמוצר שלכם מתאים להמונים, למרות שהוא מתאים רק לפלח מאוד קטן באוכלוסייה (ראו למשל את המקרה של משקפי גוגל).
מרגע שיש בידנו דרישות תקפות, אפשר להתחיל לאפיין ואחר-כך לבנות (או לתכנת) אב-טיפוס למוצר. את אב-הטיפוס ולפעמים אפילו רק חלקים ממנו יש לבדוק – שוב באמצעות תצפיות. איך? קוראים לזה 'בדיקת שמישוּת' (או 'בדיקת שימוּשיוּת' לפעמים) והרבה פעמים אפשר לעשות את זה בחלקים קטנים ובעלויות נמוכות מאוד – בטח אם לוקחים בחשבון את המידע שבדיקה כזאת מספקת ואת ההזדמנות לאתר תקלות וטעויות בשלב מוקדם בפיתוח. עוד על בדיקת שימושיות, באחד המאמרים הבאים.
ראינו אם כך, שחוויית משתמש, שלפעמים חושבים שהיא שייכת רק לשלב התכן (=design) בפרויקט בו מאפיינים את המסכים, את האינטראקציה ואחר-כך מעצבים אותם, משפיעה גם בשלב הראשוני של איתור הצרכים וגזירת הדרישות וגם בשלבי הפיתוח, בהם מומלץ לבדוק את המוצר בהדמיות ובניסויים.  כלומר, חוויית משתמש איננה שלב מסויים בפרויקט, זו גישה שצריכה ללוות אותו לאורך כל מחזור החיים!
*ניתוח לוגים (Analytics). הרבה פעמים אנליטיקות מהוות נקודת מוצא טובה (כי בניגוד לראיונות וסקרים הן מראות התנהגות ממש ולא מסתמכות על דיווח עצמי או הצהרה על רצון), אבל גם אז – אם לא תסתכלו על משתמשים, תדעו רק את ה"איך" ולא את ה"למה"; יתרה מכך, תדעו את מה שהאנליטיקות יודעות לתת – זו מכשלה מוכרת – במקום להגדיר ולנסח את הבעיה ולשאול שאלה ראויה, אנחנו מסתכלים על התשובות שקל לנו למצוא.

הרשמו לקבלת עדכונים מהבלוג במייל

Enter your email address: Delivered by FeedBurner
 

קישורים מומלצים שנזכיר בשידור.